"בריאות אינה מצב של העדר מחלה, אלא מצב של תפקוד אופטימאלי"
(ד"ר צפריר אסנת)
על תוויות הסימון התזונתי מופיעים מושגים שחשוב להכיר…
אם פגשתם את המושגים RDA ו- RDI ולא ידעתם מה הם,
הישארו איתנו וגלו מה המשמעות שלהם בהבטחת בריאותכם
מהי קצובה יומית מומלצת ?
בוודאי שמתם לב לכך, שעל תוויות הסימון התזונתי השונות, גם במזונות וגם בתוספי תזונה, לצד המרכיבים השונים, מופיעים לעתים ערכים באחוזים, ומצוין % מהתצרוכת היומית המומלצת.
משמעות המושג RDA
Recommended Dietary Allowances ובעברית, קצובה יומית מומלצת.
המושג RDA מגדיר את הכמות היומית המינימלית שמומלצת לאדם, לצרוך ממרכיב מזון מסוים, כדי למנוע חסרים תזונתיים מאותו המרכיב. מותאם לפי גילאים שונים.
תפקידם של רכיבי תזונה בהבטחת בריאותינו
למזון תפקיד חשוב בקביעת התפתחותו התקינה של הגוף ובהבטחת תפקודו התקין.
למידת הצרכים התזונתיים וקביעת תקנים לצריכה יומית מומלצת מסייעת הן למניעת מחלות והן ליצירת בריאות. בריאות אינה מצב של העדר מחלה, אלא מצב של תפקוד אופטימלי.
מסיבה זו, גופים מוסמכים כמו ארגון הבריאות העולמי (WHO – World_Health_Organization) וועדת המזון והתזונה של ארה"ב (FDA), חיברו טבלאות המפרטות את הצריכה היומית הממוצעת המומלצת של רכיבי התזונה השונים: חלבונים, ויטמינים ומינרלים.
גופים אלו הגדירו את הקצובה המומלצת כ: "כמות הצריכה של רכיבי התזונה החיוניים שנקבעו ע"י גוף מוסמך, על סמך ידע מדעי, כמספקים את כל הצרכים הידועים של מרבית בני האדם הבריאים."
תקן זה מכונה RDA .
מניעת מחלות חסר
תקן RDA לוקח בחשבון כמויות רכיבי תזונה שמספיקים כדי למנוע מחלות חסר קלאסיות כמו לדוגמא :
- ברי ברי (חוסר B1 המתבטא בכובד וחולשה ברגלים עד כדי שיתוק, רזון, אי ספיקת לב, ליקויים במחזור הדם, מחלת עצבים היקפית, בצקת ומוות)
- פלגרה (חוסר B3 המתבטא בסחרחורת, חוסר תיאבון, דלקות עור, דלקות וכיבים במע` עיכול, שלשולים, בלבול, הזיות, אבדן שפיות ומוות), רככת (חוסר ויטמין D המתבטא בשינוים ועקמומיות בצורת העצמות, פגמים בשיניים, חולשת שרירים ופיגור בהתפתחות)
- צפדינה (חוסר ויטמין C המתבטא בעייפות, חולשת רגליים, דמם תת עורי, שטפי דם מתפשטים, נפיחות ודימום בחניכיים, האטה בריפוי פצעים, שטפי דם פנימיים קשים, פרכוסים, הלם ומוות) .
איך מתמודד תקן RDA עם שינויים במחלות, בהרגלים תזונתיים ובגילויים מדעיים ?
ידוע כיום שלמרכיבים תזונתיים חשיבות מכרעת מעבר למניעת מחלות חסר קלאסיות.
תקן RDA הוא בעצם קצובה יומית מומלצת ל-24 שעות, המתעדכנת מידי כמה שנים בהתאם לשינויים בתפיסה ובידע.
בין עדכון RDA אחד למשנהו, משתנה שכיחות מחלות, משתנים הרגלים תזונתיים ומחקרים מגלים דברים חדשים.
כדי לחבר טבלת RDA שתהיה מדעית לחלוטין יש לקחת בחשבון את כל הגורמים המשפיעים על הדרישות התזונתיות כמו למשל:
- משקל וגובה – גודל הגוף משפיע על הדרישות התזונתיות והאנרגיה שהגוף זקוק לה.
- גיל – באנשים מבוגרים מסת השריר פוחתת, וספיגת ויטמינים ומינרלים יורדת.
- פעילות גופנית – לספורטאים לדוגמה יש דרישה גבוהה יותר לויטמינים ולאנטי אוקסידנטים מאשר לשאר האוכלוסייה.
- הריון– עובר מתפתח צריך יותר אנרגיה. לאישה הרה צרכים שונים. לנשים בהריון למשל, צריכה גבוהה יותר של חומצה פולית.
- הנקה – תהליך שדורש אנרגיה ואבני בניין ליצור חלב.
- מין – צריכת הברזל שונה בין גבר לאישה. כמות החלבונים שונה.
- היסטוריה של מחלות בעבר ובהווה.
- תורשה.
- מצב נפשי – מתח מגביר צורך בויטמינים.
- אורח חיים – אנשים שחיים בערים מזוהמות זקוקים למשל לכמות גדולה יותר של אנטי אוקסידנטים. אנשים שנחשפים פחות לשמש צריכים יותר ויטמין D ועוד.
כיצד יש להתייחס לתקן RDA המופיע על תוויות הסימון התזונתי ?
העידן המודרני מביא אל חיינו מפגעים אקולוגיים, תזונתיים והתנהגותיים רבים, אשר גורמים לכך ש
שהתזונה במערב חסרה את הויטמינים והמינרלים הדרושים לבריאות תקינה.
מחקרים מראים ירידה חדה ברכיבי תזונה חשובים. קראו על שוק תוספי המזון וקבעו בעצמכם האם יש צורך ממשי בשוק תוספי תזונה.
כיום, תקן RDA אינו לקוח בחשבון חלק גדול מהמשתנים שלעיל.
למשל התקן אינו לוקח בחשבון את הדרישה הגבוהה לויטמינים ומינרלים אנטי אוקסידנטים (מעבר למה שמספק המזון) כדי להתגונן מפני רדיקלים חופשיים.
לוחות RDA מבוססים על מקדמי הגנה מאד רחבים, זהו בעצם ממוצע שמונע חסרים על מנת להפוך את ההמלצה לכללית כך שתתאים לכל אדם.
מסיבה זו, יש להתייחס לתקן RDA המופיע על תוויות הסימון התזונתי כבסיס בלבד, ועליו לבנות התאמה אישית לכל אדם לפי צרכיו.
הכירו את תקן RDI
תקן ( RDI Reference Daily Intake or Recommended Daily Intake ) הוא מדד של ה- FDA , שנגזר מ- RDA ומבוסס עליו.
אלא שבעוד שתקןRDA מתייחס לקבוצות גיל, נקודת ההתייחסות של ה- RDI היא דיאטה יומית של 2000 קלוריות.
כלומר ה-RDA קובע כמה כדאי לצרוך מכל מרכיב מזון בגיל מסוים ,במשך 24 שעות.
ה- RDI קובע כמה כדאי לצרוך מאותו מרכיב פר כל 2000 קלוריות שנצרכות בדיאטה במשך 24 שעות.
גם ל- RDI יש לוחות עם ערכים מומלצים.
זהו המדד המשמש בד"כ בתוויות סימון המזון.
זה הזמן והמקום לציין כי פותחה מערכת נוספת של מדדים הנקראת DRI אך זו עדיין אינה בשימוש לצרכי סימון תזונתי.