שפעת החזירים – בלי פאניקה !

מאת ד"ר צפריר

שפעת החזירים תופסת כותרות נרחבות, וגורמת ללא מעט בהלה, בארץ ובעולם.

מדובר בזן חדש של וירוס השפעת, שלא היה מוכר עד כה בבני אדם, אשר עבר שינוי והפך להיות גורם תחלואה משמעותי באדם.

בעבר היה הווירוס מוכר כגורם מחלה בחזירים, ומכאן נולד שמו.
אגב השם שונה והשפעת הזו זכתה לכינוי שפעת AH1N1 .

הווירוס הפך להיות גורם תחלואה משמעותי מכיוון שהוא מתפשט בקצב מהיר, עובר מאדם לאדם, ושיעור ההדבקה גבוה, מכיוון שזהו זן חדש שאין לנו נוגדנים כנגדו.

היום כבר מדובר במגיפה כלל עולמית, תרחיש מבהיל המזכיר לנו מגיפות קודמות בהן נמחקו קהילות שלמות מן העולם.

עם זאת, נראה לי שברמת הפרט, יש מקום להירגע.

נכון. שפעת היא מחלה לא נעימה, ועוד פחות נעימה כשמדובר על מגיפה, אך מסתבר שהולך ומצטבר מידע ששפעת זו מתגלה בדרך כלל כמחלה קלה, ושקבוצות הסיכון לסיבוכים ולתמותה הן מצומצמות יחסית.

מאז מרץ 2009 ועד היום (אוגוסט 2009), דווחו בעולם מאות אלפי מקרים מוכחים של המחלה. משערים ששיעור התחלואה אף גבוה הרבה יותר ומקרים רבים חלו ולא אובחנו. מקרים מאומתים דווחו ביותר מ- 160 מדינות שונות.

בארץ ידוע על כ- 2670 מקרים מדווחים עד כה, (אוגוסט 2009) , ומשערים כי מספר המקרים הינו גבוה בהרבה ומגיע למספר אלפים.

מתוך המקרים שדווחו בארץ נמצא כי מדובר ברובם במחלה קלה ולעתים אף ללא חום!

עד כה היו 14 מקרי תמותה  בישראל, ו- 42 מקרים  שנזקקו לטיפול ביחידה לטיפול נמרץ.

הסימנים שליוו את המחלה היו : חום ב- 90% מהמקרים, שיעול 85% , נזלת 60%, כאב ראש וכאב גרון – 55% כל אחד, כאב שרירים כ-40% , צמרמורת, בחילה, הקאות, שלשולים כ- 20% ותחושת קוצר נשימה – 12% מהמקרים.

הצפי הוא שהמחלה תוסיף ותתפשט, ומספר המקרים ילך ויגדל. בחצי כדור הארץ הדרומי, בתנאי חורף, המחלה מפושטת מאד עד כדי שיבוב מהלך החיים התקין במספר מדינות, ויש  בכך כדי לרמז על הסיכונים לחורף הקרוב.

מסיבה זו חשוב לשים לב ולדווח על כל מקרה חשוד.
יש להשתדל למנוע הדבקה, ולטפל בכל מקרה עם גורמי סיכון למחלה קשה, או במקרים עם תסמינים קשים.

מהן קבוצות הסיכון לפתח מחלה קשה יותר?

• מחלות ריאה כרוניות, כולל COPD moderate/severe ואסתמה שאינה בשליטה מלאה, או חולי אסתמה בשליטה שמקבלים טיפול מונע קבוע, או ילדים אצלם ידוע על viral induced asthma.
• מחלות לב משמעותיות כרוניות (לא כולל יתר לחץ דם)
• מחלות חסר חיסוני, כולל חולי סרטן, איידס, חולים אחרי השתלה; חולים המקבלים טיפול אימונוסופרסיבי; חולים המקבלים טיפול בסטרואידים [לפחות שבועיים (מעל 20 מ"ג ליום (בילדים שמשקלם פחות מ-10 בילדים – מעל 1 מ"ג לק"ג ליום) של פרדניזון, ועד אחרי שבועיים אחרי הפסקת הטיפול)].
• סכרת ומחלות מטבוליות כרוניות
• מחלת כליות כרוניות
• המוגלובינופתיות
• מחלות נוירוקוגנטיביות, נוירומוסקולריות וחולי אפילפסיה
• נשים בהריון בטרימסטר שני ושלישי
• השמנה חולנית קיצונית extreme morbid obesity) – BMI>45
• ילדים (עד גיל 19) המקבלים טיפול ממושך באספירין  מחשש ל- Reye syndrome

לא ברור עדיין מהי רמת הסיכון לילדים קטנים.

מהם תסמינים קשים?

במבוגרים: נשימה מהירה (מעל 20 נשימות לדקה כאשר חום הגוף תקין), ממצאים המתאימים לדלקת ראות, רוויון חמצן מתחת 90% באוויר החדר, החמרה במחלה כרונית בסיסית, שינוי במצב הנוירולוגי.

 

בתינוקות וילדים: קצב נשימה מהיר – מספר נשימות גבוה כאשר חום הגוף תקין (עד גיל חודשיים מעל 60 בדקה, גיל 12-2 חודשים מעל 50 בדקה, גיל 12 חודשים – 5 שנים מעל 40 בדקה, מעל גיל 5 שנים מעל 30 לדקה) ;חום מתחת ל-35°C ; לחץ דם סיסטולי נמוך ; כיחלון, חיוורון ; נשימתית: רטרקציות, אנחות, ממצאים בהאזנה של דלקת ריאות או צפצופים, רוויון חמצן מתחת 90% באוויר החדר; נוירולוגית: בלבול, אדישות, או סימנים נוירולוגים אחרים. ירידה משמעותית בתפקוד, אי שתייה, הקאות תכופות.

כאמור הסתמנות כזו היא נדירה.

איך לטפל ?

המחלה מדבקת מרגע הופעת הסימפטומים ועד 24 שעות לאחר שנעלמו.

באנשים עם מחלה קלה, כפי שתואר קודם – חום, נזלת, שיעול, כאבי שרירים וכו' – אין חובה להגיע לבדיקה. רצוי להישאר בבית ולחשוף כמה שפחות אנשים לסכנת הידבקות.

אנשים החוששים כי מחלתם קשה יותר או ששייכים לאחת מקבוצות הסיכון שתיארתי קודם – יפנו לרופא המטפל, רצוי עם מסיכה שמכסה את האף והפנים על מנת למנוע הדבקת הסובבים, לבדיקה גופנית, לזיהוי המחולל ולקבלת טיפול לפי הצורך.

יש להקפיד לשים לב בכל החולים עם שפעת קלה ובמיוחד במעשנים, חולים עם תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה obstructive sleep apnea , נשים בהריון בטרימסטר ראשון, אנשים הסובלים מהשמנת יתר, ילדים קטנים מתחת לגיל 5 ואנשים מעל גיל 65 וגם לחולים המשתייכים לקבוצות הסיכון ומקבלים טיפול, שהמחלה עלולה להחמיר וכי אם יפתחו תסמינים קשים עליהם לשוב מיד לבדיקה רפואית.

בד"כ אין צורך לתת טיפול לבני המשפחה ולמגעים.