מהי הפרעת קשב וריכוז,
כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז ומה הן הדרכים לטיפול בה
מאת ד"ר צפריר אסנת
מהי הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז – ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder הינה תסמונת נוירולוגית המאופינת במוסחות , אימפולסיביות וחוסר מנוחה. מאפינים אלה קיימים מילדות, ומתגברים יחסית לצפוי בכל גיל , באופן הפוגע בתפקוד היומיומי. הפגיעה בתפקוד הינה רב תחומית ולפחות שניים מתחומי החיים של הילד נפגעים ביניהם: הבית, הקשרים עם בית הספר , הקשרים החברתיים.
מחלקים את התסמונת לשלוש קבוצות :
ADHD-A – Attention mainly
הפרעת קשב וריכוז טהורה, שבעבר כונתה ADD
ADHD-HI – Hyperactive/Impulsive
הפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות יתר / פזיזות, שבעבר כונתה ADHD.
ADHD-M- Mixed
הפרעת קשב וריכוז המאופיינת גם במוסחות וגם בפעלתנות יתר ו/או באימפולסיביות.
צורה זו היא השכיחה ביותר.
מבחינה נוירו-פסיכולוגית ההפרעה גורמת לשיבושים רבים: ביכולת הריכוז , ביכולת להתעלם מגירויים חיצוניים ופנימיים שמסיחים את הדעת ואינם רלבנטיים באותו רגע , קשיי התארגנות, קשיים ב"תפקודים הניהוליים", קושי בהתכוונות לפתרון בעיות , קושי בקבלת החלטות ובהוצאתן לפועל , קושי בגמישות מחשבתית , קושי במנגנוני בקרה עצמית , קושי בוויסות רגשי , קושי בהפעלת עכבות טרם תגובה , תגובות אימפולסיביות עם התפרצויות רגשיות.
לרשימת מאמרים בנושא הפרעת קשב וריכוז לחץ כאן
כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
האבחנה מבוססת בעיקר על תשאול מדוקדק , אין בדיקה אחת חד משמעית לאבחון הפרעת קשב וריכוז. בתהליך האבחון חשוב לשים לב ושלול סיבות אחרות שיכולות לפגוע בקשב ובריכוז כמו: דכאון , חרדה , דימוי עצמי נמוך , שימוש בסמים או חוסר יציבות במשפחה. מקובל לתשאל את הילד ואת ההורים , ובמידת האפשר דמויות משמעותיות נוספות בחיי הילד.
כחלק מתהליך האבחון מתייחסים לאוסף של קריטריונים שנקראים DSM-4.
אוסף זה מגדיר מגוון אבחנות , עפ"י סט קבוע של קריטריונים , שצריכים להתקיים על מנת לאבחן בעיה מסוימת.
בנוסף, מקובל להסתמך על שאלונים אבחנתיים שונים , אותם ממלאים ההורים , הגננת או המורה ולעתים גם הילד עצמו אם גילו מתאים. במבוגרים השאלונים שונים ומסתמכים הרבה על מילוי עצמי.
יש המשתמשים גם במבחנים ממוחשבים להשלמת האבחון, כדוגמת TOVA או BRC .
זה לא חובה , בוודאי לא תנאי הכרחי , אך לעתים מועיל וחשוב לחידוד נקודות מסוימות כמו תגובה לתרופה או מצבים נלווים.
מה הוא הטיפול בהפרעת קשב וריכוז?
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז כולל חינוך והסברה, לילד ולדמויות המשמעותיות בחייו, בניית מסגרת ברורה וגבולות ברורים, אימון , ואם צריך- גם תרופות. כדי שהטיפול ישפיע בצורה טובה מאוד על המטופל וסביבתו, על הטיפול להיות רב תחומי, וחובה לערב את כל הגורמים המעורבים בחיי הילד, החל מהילד עצמו דרך ההורים, האחים, רופא הילדים, המורים (או הגננות), אנשי חינוך אחרים, מטפלים בתחומים שונים כמו ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור , פיזיוטרפיה , רכיבה טיפולית , טיפול בדרמה , אמנות או מוסיקה, שחייה טיפולית , חוגי תנועה שונים , קרב מגע , ספורט ועוד ועוד. יש גם התייחסות לאורחות החיים השגרתיות של המטופל , בניית הרגלים נכונים והתאמות תזונתיות.
לכל ילד (או מבוגר) עם הפרעות קשב יש להתאים "חליפה טיפולית" המתאימה לו ולצרכיו באופן מדויק, תוך ליווי ומעקב צמודים והתאמת הטיפול לפי הצורך. בטיפול נכון ומוקדם , התוצאות צפויות להיות מצוינות. ניתן למנוע התפתחות תסכול ופגיעה בדימוי עצמי , ולאפשר לילד למצות את מלוא הפוטנציאל שלו , ולחיות חיים שלמים ומאושרים.