נגיף הרוטה

אם ילדכם סובל מהקאות ושלשולים חריפים, יתכן שהגורם לכך הוא נגיף הרוטה.
קראו מהו נגיף הרוטה, איך נדבקים, מהן הסכנות וכיצד ניתן למנוע הידבקות

מאת ד"ר צפריר

נגיף הרוטה – Rota Virus

נגיף הרוטה הינו הסיבה השכיחה ביותר לשלשולים חריפים אצל תינוקות וילדים עד גיל חמש. שיא התחלואה מופיע בגילאי 4 חודשים עד שנתיים.
בישראל, גורם נגיף הרוטה לאלפי אשפוזים בבתי חולים מדי שנה ונמצא כי שליש ממקרי האשפוז בשל שלשול בילדים, קשור לנגיף זה. רוב האשפוזים מתרחשים בחורף.

מדי שנה מתים בעולם מעל 250,000 ילדים מנגיף זה, רובם בעולם השלישי, אך גם בעולם המפותח ישנם מקרי תמותה בשל השלשולים. (בארה"ב 20-60 מקרים בשנה).

מהו נגיף הרוטה?

נגיף הרוטה הינו וירוס מעיים. יש 7 זנים שונים של נגיף הרוטה, המסומנים באותיות A-G . נגיף הרוטה תוקף את התאים המצפים את דופן המעי. הפגיעה בתאי המעי הדק גורמת לאובדן מלחים שחיוניים לגוף, ולירידה בספיגת המים. פגיעה זו מעוררת הקאות חוזרות ושלשולים חריפים עד כדי התייבשות.

איך נדבקים בנגיף הרוטה ?

נגיף הרוטה מועבר בדרך צואתית-פומתית feco-oral transmission כלומר, באמצעות מגע עם צואה של החולה, מאדם לאדם. דרך הדבקה נוספת היא באמצעות מגע עם עצמים מזוהמים. הווירוס עלול להישאר שעות רבות על גבי צעצועים, משטחי החתלה ועוד. נחוצה מנה קטנה יחסית של וירוסים כדי לדבק (פחות מ-100 חלקיקי וירוסים) בעוד שהחולים הנגועים בנגיף הרוטה מפרישים כמויות גדולות של הנגיף בזמן מחלה. הווירוס יכול להיות מופרש בצואה עד 21 יום מתחילת המחלה! לכן המחלה מאד מדבקת. השכיחות של ההדבקה עולה בגנים ובמעונות יום. כמעט כל ילד יידבק לפחות פעם אחת בנגיף הרוטה לפני שימלאו לו חמש.

לרוב, יידבק הילד יותר מפעם אחת, כל פעם בזן שונה. לאחר ההדבקה בזן מסוים מתפתחת הגנה טבעית של הגוף לאותו הזן בלבד ולכן הילד יכול להידבק שוב ושוב, כל פעם בזן אחר. ההדבקה הראשונה היא בד"כ הקשה ביותר.

תקופת הדגירה

תקופת הדגירה של נגיף הרוטה נעה לרוב בין 18-36 שעות, אך יכולה להימשך גם 4 ימים.

אבחנה

לא ניתן לאבחן זיהום של נגיף הרוטה על סמך הסימפטומים בלבד וכדי לאשר אבחנה צריך לבצע בדיקת צואה .

ביטויי המחלה (סימפטומים)

המחלה מתחילה בחום ואחר כך הילד מתחיל להקיא. ההקאות נמשכות מספר ימים. בהמשך מתפתח שלשול , הגורם בקלות להתייבשות. השלשול אינו דמי. המחלה מלווה בכאב בטן. הילדים הקטנים יותר, מתחת לגיל שנתיים, הינם בסיכון יתר לפתח מחלה קשה יותר. המחלה נמשכת בין שלושה לתשעה ימים. סיבוכים אפשריים הם פרכוסים ודלקת המוח.

הטיפול במחלה

הטיפול במחלה הינו בעיקר טיפול בסימפטומים: החזרת נוזלים דרך הפה או בעירוי, שמירה על מאזן המלחים של החולה והורדת חום.

כיצד נמנע הידבקות בנגיף הרוטה ?

הדרך היעילה ביותר למניעת הידבקות בנגיף הרוטה היא חיסון. בישראל כיום (החל משנת 2007), מאושרים שני חיסונים שונים כנגד נגיף הרוטה – Rotarix ו- Rotateq .שניהם הינם חיסונים פומיים, הניתנים בטיפות דרך הפה.

חיסונים כנגד נגיף הרוטה

חיסון ה- Rotarix

במרץ 2010 הופסק זמנית השימוש בחיסון זה. למאמר המלא – לחץ כאן . במאי 2010 חודש השימוש בחיסון בארה"ב עפ"י המלצת ה- FDA . להודעה באתר ה FDA – לחץ כאן .

חיסון חי מוחלש הניתן דרך הפה לתינוקות בשתי מנות : בגיל חודשיים ובגיל 4 חודשים. החיסון מבוסס על זן אחד של הנגיף, ומקנה הגנה צולבת לשאר הזנים. הגיל המינימלי למנה הראשונה הינו 6 שבועות, והגיל המקסימלי למנה הראשונה הינו 14 שבועות. יש להשלים קבלת 2 המנות עד גיל 24 שבועות. יעילות החיסון הינה 85-90% כנגד המקרים הקשים של שלשול הקשור לנגיף הרוטה, 96% כנגד אשפוזים . בטיחות החיסון הינה גבוהה.

תופעת לוואי: חוסר שקט, גזים, שיעול, נזלת, חום, חוסר תיאבון, הקאה.

חיסון ה– Rotateq
חיסון חי מוחלש הניתן דרך הפה לתינוקות בשלוש מנות, בגיל חודשיים, ארבעה חודשים ושישה חודשים. החיסון מבוסס על 5 זנים שונים של הנגיף, האחראים למעל 90% מתחלואת הרוטה וירוס בארה"ב. המנה הראשונה ניתנת בין גיל 6 שבועות ל-12 שבועות. לאחר מכן ניתנות 2 מנות נוספות בהפרש של 4-10 שבועות בינהן. יש להשלים קבלת 3 המנות עד גיל 32 שבועות. יעילות החיסון הינה 86% כנגד ביקורי רופא עקב מחלות שלשולים הקשורות לרוטה וירוס, 93% כנגד פניות לחדר מיון, 96% כנגד אשפוזים. בטיחות החיסון הינה גבוהה.

תופעות לוואי : שלשולים, הקאות, חום,נזלת, גרד בעור, דלקת אוזניים, כאב גרון, צפצופים בנשימה ושיעול. קיימות תופעות לוואי נוספות, נדירות יותר

התפשלות מעי

בגרסאות מוקדמות יותר של חיסון כנגד רוטה, שפותחו ע"י חברה אחרת, ניצפתה תופעת לוואי קשה , הקרויה התפשלות מעי – intussusception . התפשלות מעי מתרחשת כאשר המעי מתקפל לתוך עצמו וגורם לחסימת מעיים. זו תופעה שנצפית כמתרחשת באופן טבעי, גם ללא מתן חיסון, ביחס של 1:2000 תינוקות מתחת גיל שנתיים, מדי שנה. בחיסון המוקדם ניצפתה עלייה בתדירות הופעת סיבוך זה בילדים שחוסנו.

בשני החיסונים החדשים, המאושרים כיום לשימוש, נבדק נושא זה בקפדנות, בקבוצות גדולות מאד של תינוקות, ונשלל הסיכון כי החיסון גורם לסיבוך זה בעודף, לעומת תינוקות שלא חוסנו. סימנים המחשידים להתפשלות המעי הינם הקאות, שלשולים, כאבי בטן חמורים, דם בצואה.

מתי לא לחסן כנגד נגיף הרוטה?

בכל מקרה של מחלה חריפה כמו חום, שלשולים, הקאות יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

כמו כן יש להתייעץ במצבים של חוסר עלייה במשקל, מחלות כרוניות קשות, מחלות ומומים של דרכי העיכול ו/או מחלות הפוגעות במערכת החיסון. חשוב לנהוג בזהירות גם במצבים בהם בן משפחה קרוב סובל מגידול ממאיר או ממערכת חיסון חלשה. אין לחסן במידה והופיעה תגובה אלרגית לאחר קבלת מנה של החיסון, או אם ידועה רגישות למרכיב כלשהו ממרכיבי החיסון.

שילוב עם חיסונים אחרים

ניתן לתת את החיסון בו זמנית עם כל חיסוני הילדות האחרים המקובלים בגיל זה. לא נבדקה יעילות או בטיחות של שילוב סוגים שונים של חיסון כנגד נגיף הרוטה. כלומר, מתן מנה ראשונה של חיסון מסוים ומנה שניה של חיסון אחר.