אינטרנט רפואה וחרדה

מאת ד"ר צפריר

לאחרונה יצא לי לשוחח עם מספר חברות בנסיבות שונות ובלתי קשורות, וכל אחת מהן העלתה פן אחר של אותו נושא – למה אנחנו כל כך בלחץ ? מה זו החרדה הזו ?  למה אני בהיסטריה כשהילד שלי חולה?  למה כל חום מכניס אותי ללחץ, ולמה כל כאב מדיר שינה מעיני ?

זה מתבטא גם בשפת הדיבור שלנו. לאף ילד היום לא כואבת הבטן – כולם מתפתלים מכאב. וכולם מקיאים את נשמתם. ולכולם מתפוצץ הראש, וכולם נחנקים משיעול …

וכדי "להחמיר" את המצב , צריך גם להתמודד עם הגישה החדשה של הרופאים, שלא כל דבר מצריך אנטיביוטיקה. שהרפואה היום מתבססת על עובדות, ולא נותנים טיפול ללא בסיס מחקרי מוצק. ברוב המחלות שפוקדות את ילדינו אין בכלל צורך בתרופות. אבל ד"ר,  הרי הילד שלי חולה, אני חיבת לעזור לו, אני חייבת לעשות משהו, להרגיש שאני נותנת לו טיפול… למה אני בכלל רצה לרופא ? כדי שיגיד לי עוד פעם – "לילד שלך יש וירוס. צריך לשתות הרבה ולנוח, זה יעבור לבד…" . כמה המשפטים האלה מעצבנים כשהילד עם 40 חום ומתעורר כל דקה בלילה…. או כשכואב לו הראש והוא לא מפסיק לבכות. או כשהוא מתפתל מכאב בטן. ולמרות שהייתי רק לפני כמה שעות אצל הרופא אני מתלבטת אולי לפנות שוב, ואולי חוות דעת נוספת? או מר"מ? מיון? מוקד טלפוני?

הצילו! אני טובע !

אני חושבת שהסיבה העיקרית לעליה בחרדה ההורית (ולא רק ההורית) , היא הצפת המידע בעולם המודרני. שום דבר לא השתנה בעולם המחלות. אותן מחלות היו כבר לפני 20 שנה כשלמדתי רפואה. כבר אז היו חיידקים טורפים, וכבר אז היו כל מיני סיבוכים נדירים, וגם אז, לא עלינו , מתו תינוקות וילדים, ואפילו יותר מאשר היום. אבל אז לא דיברו על זה ולא דיווחו על זה כמו היום. אנחנו חיים בעידן הרייטינג.  היום כולם מתחרים ביניהם למי יקשיבו יותר – מליון ערוצי טלוויזיה, עיתונות שחייבת להשיג סקופים,  ומעל לכולם מככב האינטרנט. לפעמים המידע אמין ומפתיע באיכותו. אולם במקרים רבים יש אי דיוקים, הוצאת דברים מהקשרים ובעצם כתיבה לשם יצירת עניין ורייטינג, סערה בכוס מים. כמה שיותר סנסציוני – יותר מוכר…

רפואה ואינטרנט

אם נסתכל על מידע רפואי באינטרנט , אפשר למצוא בו הרבה יתרונות אבל גם חסרונות. לדעתי האינטרנט קידם את עולם הרפואה בצורה מדהימה, ומעולם לא הייתי מקושרת כ"כ מהר למידע. דוגמא לכך ניתן לראות במגיפת שפעת החזירים שבה קיבלתי כל מספר שעות עדכון מהצט"מ (צוות לטיפול במגיפות), מהנהלת קופ"ח על כל דרגיה, ובקיצור הצפה של מיילים. ההתעדכנות המקצועית שלי נעשית בחלק ניכר דרך הרשת, אם זה קריאת מאמרים ואם דיונים עם קולגות וסיעור מוחות ברשת המחקר.

אבל אם נסתכל מצד המטופל או ההורים במקרה שלנו – ניתן לבחון זאת ממספר נקודות מבט. האם הצפת המידע הזו טובה לנו כמטופלים? האם המידע הינו מקור כוח והעצמה ? האם תורם  להפגת חששות או שמגביר מתח וחרדה? האם עושה סדר או שמבלבל עוד יותר? למי להאמין? איך מעריכים את איכות ואמינות המידע? איך מתמודדים עם הכמות האינסופית של המידע ?

CYBEROCHONDRIA

במחקר משנת 2008 שנקרא "משחקים את תפקיד הרופא ברשת" – מצאו כי אכן החרדה כתוצאה מהחיפושים הרבים עולה, ואף טבעו מושג חדש – "סייברוכונדריה" – שמשמעותו : "עלייה חסרת בסיס בחרדה לגבי נושאי בריאות ורפואה המבוססת על קריאה בתוכני אינטרנט" .

ונקודה מעניינת נוספת – מסתבר שהחל משנת 2008 גוגל גויס לסייע לרשויות האמריקאיות לעקוב אחר התפשטות מחלות, תוך הסתמכות על נתונים מצטברים של חיפושים של הגולשים. למשל מילות מפתח כמו "נזלת" ,"גודש בגרון", "כאבי שרירים"  – משמשות למעקב אחר התקדמות השפעת בארה"ב. זה מוגבל בינתיים לגבולות אמריקה, אך הכוונה היא בהחלט להפוך זאת לכלל עולמי.

מיהם הגורמים המפרסמים מידע רפואי באינטרנט?

יש מגוון מקורות מידע רפואי ברשת.

ניתן למצוא אתרים אישיים של רופאים, כמו האתר שלי למשל – www.drzafrir.com

בהם ניתן לעתים קרובות לקרוא מידע עדכני, אמין ומותאם להשקפת עולמו של בעל האתר.

יש פורטלים כלליים בתחום הבריאות כמו אינפומד  http://www.infomed.co.il

ודוקטורס http://www.doctors.co.il למשל.

אתרים אלה הינם בעברית,וניתן למצוא בהם מידע כללי על מחלות , עדכונים וחדשות, מידע על תרופות , פורומים ועוד. אמינות המידע לא תמיד אחידה.

יש אתרים ממשלתיים כמו אתר משרד הבריאות http://www.health.gov.il , או אתר ה- FDA האמריקאי. אתרים אלה מספקים מידע מהימן ומוסמך. אבל לפעמים קשה להתמצא בהם, ולפחות אתר משרד הבריאות שלנו , אינו אחיד . חלק מהנושאים מחודשים וידידותיים מאד , ואחרים מיושנים…

אתר מעולה ומומלץ הוא אתר שנקרא מדליין פלוס http://www.nlm.nih.gov/medlineplus

מכיל שפע מידע ברור ונגיש מאד על מחלות , תרופות וטיפולים, כולל צמחי מרפא ותוספי תזונה.

לחיפוש מאמרים מדעיים ומחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מקצועיים – האתרים המומלצים הם –  מדליין http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed

או גוגל סקולר http://scholar.google.co.il

מקורות טובים נוספים הם אתרים של קופות החולים.

אתרים של ארגוני חולים יכולים לעזור כשיש מחלה ספיציפית, למשל האתר של עמותת ענבר או האתר של האגודה למלחמה בסרטן.

אתרים מסחריים יכולים להכיל מידע רב אך לעתים הוא עלול להיות מגמתי. מידע על תרופה באתר של חברת התרופות המייצרת אותה יהיה אמין ומדויק, אך לא יציג לנו את האופציות הנוספות…

מה לגבי פורומים , בלוגים, סיפורי גולשים ? לפעמים אפשר למצוא בהם עצות מעשיות ועזרה ממשית , במיוחד בכאלה שנכתבו על ידי אנשי מקצוע. לפעמים גם חווית השיתוף תורמת , ותחושת "לא רק הילד שלי חולה כל יומיים או צורח בלילות" מעודדת. אבל צריך להיזהר מרואי שחורות ומלחיצנים, ממניפולטורים ומגורמים אינטרסנטים כמו סינטולוגים למשל.

וויקיפדיה- אנציקלופדיה אינטרנטית שהידע הנצבר בה נכתב ומתעדכן כל הזמן ע"י גולשים. יש עורכים מוסמכים שבודקים את התכנים. בעולם יש ציבור ענק של גולשים שיכול לתקן את הטעויות במהירות ונשמרת רמת מהימנות סבירה. אבל בוויקיפדיה בעברית מספר הגולשים מצומצם יחסית, ולכן דרושה תשומת לב גבוהה לגבי תוכן המידע. זו נקודת מוצא סבירה אך לא יכולה להיות בלעדית.

אז איך בוחרים ?

איך יודעים לסנן ? איך נדע מה לבחור מתוך השפע ? מה אמין ועדכני? מה מוטה או מוטעה? מה רלבנטי עבורי ?

יש כמה כללי זהירות שיכולים לסייע לזהות אתרי בריאות אמינים ברשת. בכל מקרה כדאי להסתמך על יותר ממקור אחד.

אז למה צריך לשים לב ?

• מי עומד מאחורי האתר? אנשי מקצוע ? ארגון? גורם אקדמי? גורם מסחרי? האם מצוין בצורה ברורה הכותב?
• האם האתר קשור לגוף מסחרי? האם ברור שאין קשר בין תוכן האתר לאינטרס כלכלי? מידע של גוף מסחרי יכול להיות מדויק ואמין, כמו למשל אתר של חברת תרופות. אבל יש לשים לב ולקחת בחשבון את האינטרס.
• מה תדירות העדכון באתר? בעידן המודרני עדכונים רפואיים הינם מהירים ביותר, וזה צריך להשתקף גם באתר.מה מקורות המידע באתר?
• קהל היעד של האתר – האם לציבור הרחב או לאנשי מקצוע ?
• קישורים – האם יש הפניה לקישורים רלבנטיים שמאפשרים נקודת מבט רחבה יותר?
• דירוג ע"י מנועי חיפוש. הרבה פעמים גוגל ידוג לנו את המקורות האיכותיים יותר, ויציב אותם במקום גבוה יותר בחיפוש
• באתרי רפואה משלימה צריך להיות זהירים במיוחד כי בסקר אתרי אינטרנט שנערך ע"י ה- BBC  בשנת 2007 מצאו שהסיכוי למידע מוטעה באתרי רפואה משלימה היה גדול פי 15 לעומת אתרי רפואה מערבית.
• במחקר שפורסם ממש לאחרונה, באפריל 2010, בעיתון Archives of Diseases in Childood  , אכן נמצא כי אמינות המידע קשורה לסוג האתר. סה"כ 78% מהאתרים פרסמו מידע אמין, לעומת 22% שנתנו מידע שגוי. אתרים של מוסדות לאומיים סיפקו מידע אמין ב- 100% מהמקרים, לעומת אתרי חדשות שסיפקו תשובות נכונות רק ב- 55% מהמקרים. אתרים ממומנים (אתרים מודגשים המופיעים בראש העמוד בעבור תשלום) שגו ב- 100% מהמקרים !

לקריאת המאמר המלא  באנגלית – http://adc.bmj.com/content/early/2010/02/22/adc.2009.168856.abstract

ולסיכום –

גם כשכבר מצאנו אתר אמין ואיכותי – חשוב לוודא שהמידע שלו רלבנטי למצב שלנו… לא כל מה שנכון לגבי ילד אחד, בהכרח מתאים גם לילד אחר…

החיפוש והמידע מהאינטרנט לא מחליפים את מקומו של רופא הילדים. רצוי וכדאי לאסוף מידע וללמוד אותו, אבל מומלץ לדון עליו עם איש מקצוע וליישם המלצות שמתאימות למצבכם.

תהיו בריאים !