נגיף הרוטה

25 ביוני 2009  נכתב על ידי Dr Zafrir

אם ילדכם סובל מהקאות ושלשולים חריפים, יתכן שהגורם לכך הוא נגיף הרוטה.
קראו מהו נגיף הרוטה, איך נדבקים, מהן הסכנות וכיצד ניתן למנוע הידבקות

מאת ד"ר צפריר

נגיף הרוטה – Rota Virus

נגיף הרוטה הינו הסיבה השכיחה ביותר לשלשולים חריפים אצל תינוקות וילדים עד גיל חמש. שיא התחלואה מופיע בגילאי 4 חודשים עד שנתיים.
בישראל, גורם נגיף הרוטה לאלפי אשפוזים בבתי חולים מדי שנה ונמצא כי שליש ממקרי האשפוז בשל שלשול בילדים, קשור לנגיף זה. רוב האשפוזים מתרחשים בחורף.

מדי שנה מתים בעולם מעל 250,000 ילדים מנגיף זה, רובם בעולם השלישי, אך גם בעולם המפותח ישנם מקרי תמותה בשל השלשולים. (בארה"ב 20-60 מקרים בשנה).

מהו נגיף הרוטה?

נגיף הרוטה הינו וירוס מעיים. יש 7 זנים שונים של נגיף הרוטה, המסומנים באותיות A-G . נגיף הרוטה תוקף את התאים המצפים את דופן המעי. הפגיעה בתאי המעי הדק גורמת לאובדן מלחים שחיוניים לגוף, ולירידה בספיגת המים. פגיעה זו מעוררת הקאות חוזרות ושלשולים חריפים עד כדי התייבשות.

איך נדבקים בנגיף הרוטה ?

נגיף הרוטה מועבר בדרך צואתית-פומתית feco-oral transmission כלומר, באמצעות מגע עם צואה של החולה, מאדם לאדם. דרך הדבקה נוספת היא באמצעות מגע עם עצמים מזוהמים. הווירוס עלול להישאר שעות רבות על גבי צעצועים, משטחי החתלה ועוד. נחוצה מנה קטנה יחסית של וירוסים כדי לדבק (פחות מ-100 חלקיקי וירוסים) בעוד שהחולים הנגועים בנגיף הרוטה מפרישים כמויות גדולות של הנגיף בזמן מחלה. הווירוס יכול להיות מופרש בצואה עד 21 יום מתחילת המחלה! לכן המחלה מאד מדבקת. השכיחות של ההדבקה עולה בגנים ובמעונות יום. כמעט כל ילד יידבק לפחות פעם אחת בנגיף הרוטה לפני שימלאו לו חמש.

לרוב, יידבק הילד יותר מפעם אחת, כל פעם בזן שונה. לאחר ההדבקה בזן מסוים מתפתחת הגנה טבעית של הגוף לאותו הזן בלבד ולכן הילד יכול להידבק שוב ושוב, כל פעם בזן אחר. ההדבקה הראשונה היא בד"כ הקשה ביותר.

תקופת הדגירה

תקופת הדגירה של נגיף הרוטה נעה לרוב בין 18-36 שעות, אך יכולה להימשך גם 4 ימים.

אבחנה

לא ניתן לאבחן זיהום של נגיף הרוטה על סמך הסימפטומים בלבד וכדי לאשר אבחנה צריך לבצע בדיקת צואה .

ביטויי המחלה (סימפטומים)

המחלה מתחילה בחום ואחר כך הילד מתחיל להקיא. ההקאות נמשכות מספר ימים. בהמשך מתפתח שלשול , הגורם בקלות להתייבשות. השלשול אינו דמי. המחלה מלווה בכאב בטן. הילדים הקטנים יותר, מתחת לגיל שנתיים, הינם בסיכון יתר לפתח מחלה קשה יותר. המחלה נמשכת בין שלושה לתשעה ימים. סיבוכים אפשריים הם פרכוסים ודלקת המוח.

הטיפול במחלה

הטיפול במחלה הינו בעיקר טיפול בסימפטומים: החזרת נוזלים דרך הפה או בעירוי, שמירה על מאזן המלחים של החולה והורדת חום.

כיצד נמנע הידבקות בנגיף הרוטה ?

הדרך היעילה ביותר למניעת הידבקות בנגיף הרוטה היא חיסון. בישראל כיום (החל משנת 2007), מאושרים שני חיסונים שונים כנגד נגיף הרוטה – Rotarix ו- Rotateq .שניהם הינם חיסונים פומיים, הניתנים בטיפות דרך הפה.

חיסונים כנגד נגיף הרוטה

חיסון ה- Rotarix

במרץ 2010 הופסק זמנית השימוש בחיסון זה. למאמר המלא – לחץ כאן . במאי 2010 חודש השימוש בחיסון בארה"ב עפ"י המלצת ה- FDA . להודעה באתר ה FDA – לחץ כאן .

חיסון חי מוחלש הניתן דרך הפה לתינוקות בשתי מנות : בגיל חודשיים ובגיל 4 חודשים. החיסון מבוסס על זן אחד של הנגיף, ומקנה הגנה צולבת לשאר הזנים. הגיל המינימלי למנה הראשונה הינו 6 שבועות, והגיל המקסימלי למנה הראשונה הינו 14 שבועות. יש להשלים קבלת 2 המנות עד גיל 24 שבועות. יעילות החיסון הינה 85-90% כנגד המקרים הקשים של שלשול הקשור לנגיף הרוטה, 96% כנגד אשפוזים . בטיחות החיסון הינה גבוהה.

תופעת לוואי: חוסר שקט, גזים, שיעול, נזלת, חום, חוסר תיאבון, הקאה.

חיסון ה- Rotateq
חיסון חי מוחלש הניתן דרך הפה לתינוקות בשלוש מנות, בגיל חודשיים, ארבעה חודשים ושישה חודשים. החיסון מבוסס על 5 זנים שונים של הנגיף, האחראים למעל 90% מתחלואת הרוטה וירוס בארה"ב. המנה הראשונה ניתנת בין גיל 6 שבועות ל-12 שבועות. לאחר מכן ניתנות 2 מנות נוספות בהפרש של 4-10 שבועות בינהן. יש להשלים קבלת 3 המנות עד גיל 32 שבועות. יעילות החיסון הינה 86% כנגד ביקורי רופא עקב מחלות שלשולים הקשורות לרוטה וירוס, 93% כנגד פניות לחדר מיון, 96% כנגד אשפוזים. בטיחות החיסון הינה גבוהה.

תופעות לוואי : שלשולים, הקאות, חום,נזלת, גרד בעור, דלקת אוזניים, כאב גרון, צפצופים בנשימה ושיעול. קיימות תופעות לוואי נוספות, נדירות יותר

התפשלות מעי

בגרסאות מוקדמות יותר של חיסון כנגד רוטה, שפותחו ע"י חברה אחרת, ניצפתה תופעת לוואי קשה , הקרויה התפשלות מעי – intussusception . התפשלות מעי מתרחשת כאשר המעי מתקפל לתוך עצמו וגורם לחסימת מעיים. זו תופעה שנצפית כמתרחשת באופן טבעי, גם ללא מתן חיסון, ביחס של 1:2000 תינוקות מתחת גיל שנתיים, מדי שנה. בחיסון המוקדם ניצפתה עלייה בתדירות הופעת סיבוך זה בילדים שחוסנו.

בשני החיסונים החדשים, המאושרים כיום לשימוש, נבדק נושא זה בקפדנות, בקבוצות גדולות מאד של תינוקות, ונשלל הסיכון כי החיסון גורם לסיבוך זה בעודף, לעומת תינוקות שלא חוסנו. סימנים המחשידים להתפשלות המעי הינם הקאות, שלשולים, כאבי בטן חמורים, דם בצואה.

מתי לא לחסן כנגד נגיף הרוטה?

בכל מקרה של מחלה חריפה כמו חום, שלשולים, הקאות יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

כמו כן יש להתייעץ במצבים של חוסר עלייה במשקל, מחלות כרוניות קשות, מחלות ומומים של דרכי העיכול ו/או מחלות הפוגעות במערכת החיסון. חשוב לנהוג בזהירות גם במצבים בהם בן משפחה קרוב סובל מגידול ממאיר או ממערכת חיסון חלשה. אין לחסן במידה והופיעה תגובה אלרגית לאחר קבלת מנה של החיסון, או אם ידועה רגישות למרכיב כלשהו ממרכיבי החיסון.

שילוב עם חיסונים אחרים

ניתן לתת את החיסון בו זמנית עם כל חיסוני הילדות האחרים המקובלים בגיל זה. לא נבדקה יעילות או בטיחות של שילוב סוגים שונים של חיסון כנגד נגיף הרוטה. כלומר, מתן מנה ראשונה של חיסון מסוים ומנה שניה של חיסון אחר.

חיסון PREVENAR כנגד חיידק פנוימוקוק

25 ביוני 2009  נכתב על ידי Dr Zafrir

חיסון PREVENAR

מאת ד"ר צפריר

זהו חיסון חדש אשר אושר לשימוש בארץ ב-2003 אך טרם נכנס לשגרת החיסונים בישראל, משיקולים של סדר עדיפויות לאומי. החיסון מומלץ על ידי איגוד רופאי הילדים וכן על יד החוג למחלות זיהומיות בארץ. עקב חשיבותו ניתן לרכוש אותו במחיר מופחת במסגרת הביטוח המשלים של כל קופות החולים.

ילדים עם מחלות רקע, (כמו סרטן, מחלת כליות, מחלות הפוגעות במערכת החיסון, ועוד), הנמצאים בסיכון גבוה לסבול ממחלה פולשנית על ידי החיידק , זכאים לקבלו ללא תשלום במסגרת סל הבריאות.

חיידק פנוימוקוק

פנוימוקוק (Streptococcus Pneumoniae) הינו חיידק שכיח ביותר הגורם בתינוקות ובילדים לזיהומים שונים כגון דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, זיהום דם, ודלקת אוזניים. קיימים זנים רבים של חיידק זה, מעל 90 (!). בכל שנה מאובחנים בישראל אלפי מקרים של דלקת ריאות ושל דלקת אוזניים, ומאות מקרים של דלקת קרום המוח ואלח דם בילדים מתחת לגיל 5 שנים.

כ- 20% מהילדים החולים בדלקת קרום המוח מתים ממנה, ורבים נותרים עם נזקים כמו חרשות, פרכוסים, פיגור או שיתוק. בחיסון נכללו 7 מהזנים, הנפוצים ביותר, המעורבים בכ– 40-50% מהתחלואה הנגרמת מזיהום פנוימוקוקי פולשני בישראל.

איך נדבקים?

ההדבקה הינה הדבקה טיפתית – כלומר בטיפות רוק המועברות מילד לילד. הילד החולה שמתעל או מתעטש, ומפזר את החיידקים לאויר. הילד השואף את האויר עלול להידבק. ההדבקה יכולה להיות גם בתיווך היד- נגיעה ברוק למשל, או אכילה מאותם כלים .הסיכון עולה במקומות בהם יש הרבה ילדים – למשל במעון או בגן.

חיסון PREVENAR – חיסון מוצמד

חיסון נגד זיהום פנוימוקוקי ( Prevenar (PCV7 מקנה הגנה מפני 7 זנים של החיידק, המעורבים בכ– 40-50% מהתחלואה הנגרמת מזיהום פנוימוקוקי פולשני בישראל.

מה זה חיסון מוצמד ?

חיסון מוצמד הוא חיסון בו מצמידים גורמים מעוררי חיסון (אנטיגנים) מהחיידק שכנגדו רוצים לחסן, לחלבון נשא, שמאפשר תגובה חיסונית יעילה יותר של הגוף כנגדם.

במקרה של חיסון PREVENAR מדובר ב-7 אנטיגנים מהקפסולה (קופסית ) של הפנוימוקוק שהוצמדו לחלבון נשא שהופק מחיידק הדיפתריה.
חיסון PREVENAR ניתן בזריקה לתוך השריר, לתינוקות בשריר הירך באזור הקדמי צדדי, לילדים ומבוגרים בשריר הזרוע.

משך ההשפעה של חיסון PREVENAR

חיסון PREVENAR מתחיל להשפיע תוך שבוע עד 10 ימים, ומשך ההשפעה שלו הינו למספר שנים.

תופעות לוואי של חיסון PREVENAR

החיסון נבדק במחקרים רבים שבוצעו בהשתתפות עשרות אלפי תינוקות. תופעות הלוואי שלו דומות לאלו של שאר חיסוני הילדות השגרתיים.
התגובות בדרך כלל קלות וחולפות, וכוללות תגובה מקומית, חום, חוסר שקט, ישנוניות , ירידה בתיאבון, הקאה, שלשול ופריחה. תופעות לוואי קשות יותר הינו נדירות.

מועדי חיסון PREVENAR

החיסון מיועד לילדים בגיל 2-59 חודשים. מספר המנות נקבע לפי גיל הילד בעת מתן החיסון .
ניתן לראות טבלה מפורטת בקישור הבא.

בדרך כלל, תינוק המתחיל את החיסון בגיל חודשיים יכול להתחסן בפרוטוקול דומה לפרוטוקול החיסון המחומש הניתן בטיפות החלב – כלומר 3 מנות ראשונות בהפרשים של חודשיים, ומנה 4 בגיל שנה .

שילוב חיסון PREVENAR עם חיסונים אחרים

אין צורך במרווח זמן בין חיסון PREVENAR לבין חיסונים אחרים כלשהם. ניתן לתת אותו בשילוב עם כל חיסון אחר המקובל בגיל הילדות.
כמובן שאין לערבב חיסונים שונים באותו המזרק, וההזרקה של חיסונים שונים חייבת להיעשות במקומות שונים בגוף.

למי אסור לקבל חיסון PREVENAR

  1. מי שעבר תופעת לוואי חמורה לאחר חשיפה לאחד ממרכיבי התכשיר, כולל טוקסואיד נגד דיפתריה שהוא אחד ממרכיבי החיסון.
  2. מי שעבר תופעת לוואי חמורה לאחר חשיפה למנה קודמת של החיסון.
  3. מחלת חום – עד שיחלים. (הכוונה מחלה משמעותית, לא קצת נזלת או שלשול קל שהם בדרך כלל אינם סיבה לדחות חיסון).
  4. מצבים הקשורים לדימום כמו המופיליה או הפרעה בטסיות הדם וכו' – מחייבים התייחסות מיוחדת עפ"י שיקולו של הרופא המטפל.

קישורים למידע נוסף

http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=4

http://www.health.gov.il/download/forms/a2892_mr25_06.pdf

מתי משאירים את הילד הרחק מהמסגרת החינוכית?

25 ביוני 2009  נכתב על ידי Dr Zafrir

ד"ר, האם הילד שלי יכול לחזור לגן?

שאלה זו חוזרת במרפאה שוב שוב. מתי הילד יכול לחזור לגן או לבית הספר אחרי שהיה חולה.

ההורים מתוסכלים מדרישת הגננת להגיע עם אישור, משהות ממושכת בבית תוך אבדן ימי עבודה ולילות שינה, מהפרה של השגרה ומהצורך למצוא פתרונות בלהטטונות מרשימה. הגננות מתוסכלות מלחץ של הורים לקבל ילד חולה לגן, מניסיונות להבטיח מניעה של הדבקה תכופה ממחלות בגן, ומהתעסקות בלתי פוסקת בנושא.

ואם כל זה לא מספיק, לרופאים שונים גישות שונות, שרק מגבירות את הבלבול, כשרופא אחד מאשר שהות בגן, והשני לא.

מסתבר שהנחיות משרד הבריאות הישראלי מיושנות ולא מתאימות למציאות המודרנית. בימים אלה מגבשים במשרד הבריאות נייר עמדה חדש. עד אז, מרבית הרופאים מסתמכים על הנחיות אמריקאיות. ההנחיות הללו מובאות לפניכם . מעניין לקרוא ולהתעדכן. לא הכל מתאים למציאות הישראלית, אבל בינתיים – זה מה שיש.

המלצות להרחקת או אי הרחקת ילדים מהגן במחלות שונות
עפ"י איגוד רופאי הילדים האמריקאי והוועדה למחלות זיהומיות

סיבות בגינן יש להרחיק ילד מהגן:

  1. הילד מרגיש רע
  2. הילד זקוק ליותר טיפול מכפי שהצוות יכול להעניק מבלי לפגוע בשאר הקבוצה.
  3. הילד סובל מחום, שינויי התנהגות, קשיי נשימה.
  4. שלשול או צואה עם דם/ריר.
  5. זיהום מעיים מוכח בחיידק קולי או בשיגלה (דיזנטריה) מחייב הפסקת השלשול לפני שהילד חוזר לגן ושתי תרביות עוקבות עקרות. (במזהמים אחרים של המעיים מספיק שהשלשול נפסק). שני החיידקים האלה – קולי ושיגלה מחייבים הקפדת יתר.
  6. יותר מ- 2 הקאות ב- 24 שעות – מחייב בדיקת רופא לפני שחוזר לגן.
  7. פצעים בפה , במיוחד עם ריור. (אלא אם כן רופא קבע שלא על רקע זיהומי). פצעים עם חום עם כמעט תמיד פצעים על רקע זיהומי.
  8. פריחה עם חום ושינויי התנהגות (אלא אם רופא אישר שלא מדבק).
  9. דלקת עיניים עם הפרשה מוגלתית – עד לבדיקת רופא ומתן טיפול לפחות 48 שעות. אם אין הפרשה מוגלתית – אין צורך לבודד.
  10. שחפת – עד לאישור רופא
  11. אימפטיגו – עד לאחר 24 שעות מהתחלת טיפול
  12. דלקת גרון חיידקית – סטרפ – עד לאחר 24 שעות מהתחלת טיפול
  13. כינים – עד לאחר מתן טיפול ראשון.
  14. סקביאס (גרדת)– עד לאחר גמר טיפול
  15. אבעבועות רוח – עד שכל הנגעים יבשים (בד"כ 6 ימים)
  16. שעלת – עד לאחר 5 ימי טיפול ראשונים. (צריך להמשיך טיפול עד 14 יום סה"כ)
  17. חזרת – עד 9 ימים לאחר הופעת הנפיחות בבלוטות.
  18. חצבת – עד 4 ימים מהופעת הפריחה
  19. צהבת זיהומית A – עד לאחר שבוע מתחילת המחלה. (כשהמחלה קלה, לפעמים יותר. חשוב לזכור שזו מחלה שפוגעת יותר קשה במבוגרים ורצוי לחסן את הצוות).

* אין צורך להרחיק מהגן ילדים עם המחלות הבאות (בתנאי שלא עונים על קריטריונים 1- 3 ובתנאי שלא בודד גורם ספיציפי המחייב הרחקה): נזלת, סטרידור, ברונכיט, דלקת ריאות, סינוסיטיס, דלקת אוזניים.

שומנים בדם בגיל הילדות – חלק ב'

25 ביוני 2009  נכתב על ידי Dr Zafrir

שומנים בדם בגיל הילדות – חלק ב'
למדו על דרכי הטיפול בעודף שומנים בדם
והבטיחו את בריאות חיי ילדכם

מאת ד"ר צפריר אסנת

דרכי טיפול בעודף שומנים בדם בילדים

לכלל האוכלוסייה

המפתח הינו אימוץ אורח חיים בריא, עם הרגלי תזונה נכונים ופעילות גופנית מתאימה. אלה יאפשרו גם שמירה על משקל גוף תקין.
ההמלצות התזונתיות מתאימות לילדים מעל גיל שנתיים. מחקרים מצאו כי הקפדה על עקרונות אלה מסייעת לשמור על רמות שומנים תקינות ואינה פוגעת בגדילה ובהתפתחות.

יש לשמור על תפריט מאוזן , עשיר בפירות, ירקות , דגים, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן. כמות הקלוריות צריכה להיות מאוזנת עם פעילות גופנית, לשמירה על משקל גוף תקין. יש להימנע מצריכת מיצי פירות, מזונות ומשקאות ממותקים, ולהפחית את כמות המלח. בבחירת השומנים יש להגביל שומני טרנס , פחות מ- 1% מכלל הקלוריות מפני ששומני טרנס נוטים להעלות רמת LDL .

גישה פרטנית לילדים בסיכון

בעבור ילדים שאותרו כבעלי רמת שומנים גבוהה בדם או שנמצאים בסיכון מובהק לכך קיימות מספר דרכי טיפול שבחלקן לא דורשות התערבות תרופתית.

1. תזונה

העקרונות דומים לאלה שתוארו לכלל האוכלוסייה, אך כאן הגבלת השומנים הרוויים בתפריט היא עד 7% מכלל הקלוריות , והכולסטרול עד 200 מ"ג ביום. מחקרים מצאו כי הקפדה על עקרונות אלה מסייעת לשמור על רמות שומנים תקינות ואינה פוגעת בגדילה ובהתפתחות. כדי לעשות זאת נכון מומלץ להתייעץ עם תזונאי/ת (דיאטנ/ית) שיעזרו לבנות תפריט מתאים ויעקבו אחר ההתקדמות.

בילדים עם דיסליפידמיה (הפרעה ברמות השומנים בדם) משפחתית, קיים סיכוי סביר שהשינויים התזונתיים לא יספיקו כדי להביא את רמות השומנים בדם לנורמה, אולם הם חשובים כי יש ביכולתם לצמצם את מינון התרופות להורדת שומנים בדם אם נקבע שיש בהן צורך.

2. תוספי תזונה

• תוספת סיבים תזונתיים יכולה לסייע להוריד רמות LDL כולסטרול בכ- 7%.
הסיבים קושרים כולסטרול במיצי המרה ומסלקים אותו מהמחזור, דרך מערכת העיכול.
המינון המומלץ מחושב עפ"י גיל הילד +5 גרם ליום, מקסימום 20 גרם ליום בגיל 15.
• סטנולים וסטרולים צמחיים stanols and sterols – חומרים ממקור צמחי המפחיתים ספיגת כולסטרול מהתזונה ויכולים לסייע להוריד רמות השומנים ב- 5-10%. לעתים מוסיפים אותם למוצרי מזון כמו מרגרינה, מיץ תפוזים , חטיפי דגנים. החיסרון העיקרי שלהם הוא שהם עלולים להוריד גם ספיגת ויטמינים מסיסי שומן ובטה קרוטן.

3. פעילות גופנית מוגברת

פעילות גופנית משפיעה קודם כל על רמות HDL כולסטרול וטריגליצרידים, אך נמצאה ותוארה במחקרים גם השפעה על רמות LDL .

4. תרופות

טיפול תרופתי מתחילים בדרך כלל רק מעל גיל 10 אלא עם מדובר בערכים גבוהים מאוד של שומנים בדם. הטיפול התרופתי מומלץ רק לאחר כשלון האמצעים התזונתיים. מגיל 8 ואילך מקובל לשקול התחלת טיפול בתרופות עפ"י ערכי כולסטרול LDL המפורטים בטבלה הבאה:

table_ldl

המטרה בטיפול היא לשמור על רמת LDL קטנה מ- 160 ברוב המקרים, ומתחת ל- 130 או 110 במקרים מיוחדים שבהם הסיכון מוגבר.

תרופות לטיפול בעודף שומנים בדם

קיימות מספר קבוצות של תרופות לטיפול ברמות מוגברות של שומנים בדם:

1. תרופות הקושרות מיצי מרה Bile Acid-Binding Resins
תרופות אלה קושרות כולסטרול במיצי המרה בחלל המעי ומונעות את ספיגתו חזרה לדם ממערכת העיכול. אלה הם רזינים שאינם נספגים, ולכן אין להם השפעה מערכתית בגוף. הם עובדים רק במערכת העיכול. תרופות אלה מפחיתות רמות כולסטרול בכ- 10-20% .
תרופות אלה מגיעות בצורת אבקה שיש לערבב עם נוזל או כטבליות גדולות שאסור לשבור. זו הסיבה שגם קשה לקחת אותן וגם קשה להתמיד בשימוש.
תופעות הלוואי מוגבלות למערכת העיכול:
כאב בטן, גזים, עצירות.

2. ניאצין – Niacin
ניאצין מסייע להוריד LDL כולסטרול וטריגליצרידים , ולהעלות HDL כולסטרול. מנגנון הפעולה הוא ע"י הפחתת יצור שומנים בכבד. חסרונו הינו בתופעות הלוואי שלו, שכוללות הסמקה, פגיעה בכבד, פגיעה בשריר, הפרעה למשק הסוכר, ועליה בחומצה אורית. לכן לא כ"כ שימושי בילדים.

3. סטטינים Statins
הסטטינים מעכבים אנזים מרכזי לייצור כולסטרול (רדוקטז) . ע"י כך מופחת ייצור הכולסטרול בתאים, ויותר LDL מפונה ממחזור הדם. הם מאפשרים הורדה של 20-50% ברמות הכולסטרול. תופעות הלוואי האפשריות הן עליית אנזימים של הכבד והשריר. ייתכנו כאבי שרירים. הסטטינים אסורים לנשים הרות או מניקות. ביחס לתרופות האחרות הם נחשבים כנסבלים היטב ובטוחים בילדים. כיום זוהי תרופת הבחירה בילדים.

4. מעכבי ספיגת כולסטרול Cholesterol –Absorption Inhibitors
זוהי קבוצה חדשה יחסית של תרופות להורדת רמות כולסטרול. הם מעכבים ספיגת כולסטרול, אך בניגוד לרזינים, הם נספגים. לכן יכולה להיות להם השפעה מערכתית גוף. יכולות להוריד רמות כולסטרול ב- 20% . מקובל להשתמש בהן בשילוב עם סטטינים. תופעות הלוואי מוגבלות למערכת העיכול. הן מגיעות ככדור קטן וטעים. אין איתן הרבה ניסיון בילדים אך לאור תכונותיהן קיים סיכוי סביר שיהפכו לתרופת בחירה בילדים.

5. פיבראטים Fibrates
תרופות אלה משמשות בעיקר להורדת רמות טריגליצרידים. פעולתן מתבטאת בעיכוב ייצור טריגליצרידים והגברת סילוק טריגליצרידים. אין איתן הרבה ניסיון בילדים. תופעות הלוואי האפשריות הן פגיעה בכבד ובשריר, במיוחד בשילוב עם סטטינים.

חסרונות הטיפול התרופתי

החיסרון הבולט של הטיפול התרופתי נעוץ בהיעדר מידע שמוכיח כי טיפול תרופתי מגיל צעיר יפחית תחלואה ותמותה של לב וכלי דם לטווח הארוך.
לאור העובדה שעדיין אין נתונים לגבי ההשפעה ארוכת הטווח על התפקוד הכבדי, התפתחות השרירים,ההתפתחות המוחית , הגדילה, וההתבגרות,
בכל מקרה של עודף שומנים בדם בגיל הילדות הבחירה הראשונה לטיפול היא הקפדה על אימוץ אורח חיים בריא, תזונה נכונה (בכלל זה תוספי תזונה) והגברת פעילות גופנית.

חשוב ומומלץ לעשות ככל הניתן באמצעים שאינם תרופתיים על מנת להגיע לאיזון רמות השומנים בדם.
רק במקרים מיוחדים יש להתערב תרופתית , תוך ליווי והדרכה של אנשי מקצוע המתמחים בענף.

תסמונת PFAPA

24 ביוני 2009  נכתב על ידי Dr Zafrir

ד"ר, לילד שלי יש כל חודש חום גבוה, בד"כ עם כאב גרון, ולא מוצאים סיבה. הרופאים דיברו על PFAPA. מה זה?

יש הרבה סיבות לחום חוזר בילדים. החל מהדבקה חוזרת בגן בד"כ, במחלות ויראליות שונות, וכלה במחלות יותר נדירות כמו מחלות פרקים, FMF , ועוד. אחת הסיבות לחום שחוזר שוב ושוב , בהפרשים פחות או יותר קבועים , הינה תסמונת שחשיבותה עלתה בשנים האחרונות, וקרויה – תסמונת PFAPA

PERIODIC FEVER, APHTOUS STOMATITIS, PHARYNGITIS AND ADENOPATHY SYNDROME

תסמונת PFAPA תוארה לראשונה ב- 1987 ע"י רופא בשם מרשל. בארץ התעמקו בה ד"ר פדה, פראס ועמיתיהם מתה"ש. (פרסמו מאמר בעיתון PEDIATRICS).

תסמונת PFAPA מאופיינת בהופעה פתאומית של חום (בד"כ גבוה, סביב 40) (100%), הרגשה כללית רעה (64%), פצעים בפה (70%) דלקת של השקדים (72%), דלקת לוע (89%), והגדלת בלוטות לימפה צוואריות (%88). לפעמים מופיעים גם כאב ראש (60%), כאב בטן (53%), כאב פרקים ,הגדלת כבד וטחול, בחילות/הקאות (18%). החום מופיע בהתקפים, שחוזרים על עצמם כל 2-8 שבועות. התקף נמשך בין 3 ל- 5 ימים.

בבדיקות המעבדה, משטחי הגרון עקרים. בבדיקות הדם מוצאים עליה במדדים של דלקת : עליה קלה במספר התאים הלבנים, ש"ד מוחשת, CRP מוגבר ופיברינוגן מוגבר. בחלק מהחולים מוצאים רמות IgD גבוהות (מעל 100 יח/מ"ל).

אופייני כי תסמונת PFAPA מתחילה בסביבות גיל 4 אך תוארו גם מקרים מוקדמים יותר ומאוחרים יותר. בחלק מהמקרים ההתקפים פוחתים ולבסוף נעלמים. באחרים יש צורך בכריתת שקדים על מנת לסיים את המחלה.

תסמונת PFAPA הינה תסמונת אקראית, ואין לה קשר למוצא מסוים. עד כה הגורמים לתסמונת אינם ידועים. גדילתם של ילדים הלוקחים בתסמונת PFAPA תקינה ואין תופעות לוואי לטווח ארוך. בין ההתקפים הילדים בריאים.

ניתן לסיים התקף ע"י מנה יחידה של סטרואידים דרך הפה – פרדניזון פומי במינון 2 מ"ג לק"ג – שניתנת בתחילת התקף. תואר בספרות גם טיפול בסימטידין, בהצלחה פחותה.

פרכוסי חום

24 ביוני 2009  נכתב על ידי Dr Zafrir

פרכוסי חום

כל מה שתצטרכו לדעת כדי
להפחית את הלחץ והבהלה בזמן אמת

מאת ד"ר צפריר

מה הם פרכוסי חום?

פרכוסי חום הם פרכוסים הנגרמים בזמן מחלת חום מעל 38 מעלות, בילדים בגיל 6 חודשים עד 6 שנים.
מרבית פרכוסי החום נצפים בין גיל שנה לשנה וחצי.
השכיחות הינה 2-4% בילדים מתחת גיל 5.

פרכוסי חום הם אחת התופעות היותר מפחידות כהורים! עם זאת, חשוב לדעת , שלמרות שזה באמת מאד מבהיל , הפרכוסים אינם גורמים לנזק מוחי. ילד עם פרכוסי חום אינו חולה באפילפסיה.

בחולי אפילפסיה הפרכוסים אינם בהכרח קשורים לחום. באפילפסיה יכולים להיות פרכוסים בזמן חום, אבל יכולים להיות גם פרכוסים כשאין חום בכלל.
גורם סיכון עיקרי לפרכוסי חום הינו סיפור משפחתי.
פרכוסי החום מופיעים בד"כ ביממה הראשונה של מחלת החום, ולפעמים הם בכלל הסימן הראשון לכך שהילד חולה. כלומר ההורה בכלל לא יודע שהילד חולה , והפרכוס מופיע יחד עם עליית החום הראשונה.

כרבע מן הפרכוסים נצפים בחום הנמוך מ- 39 מעלות. השאר מופיעים כשהחום גבוה יותר.

רוב הפרכוסים מופיעים בשלב בו החום עולה או יורד (כלומר בשלב השינוי).

מקובל לחלק את הפרכוסים ל-2 קבוצות :

  1. פרכוסים פשוטים – זו הצורה השכיחה. הילד מאבד הכרה, ומפרכס במשך 1-2 דקות בד"כ, לא יותר מ- 15 דקות. צורת הפרכוס יכולה להיות רעידות בכל הגוף או תנועה ריתמית חוזרת של הידיים או הרגליים. אחרי הפרכוס הילד יכול להיות מבולבל או רדום, אך אין חולשה של הגפיים.
  2. פרכוסים מורכבים – פחות שכיח. נמשכים מעל 15 דקות. בהתאוששות מהפרכוס תיתכן חולשה זמנית של יד או רגל.

כיצד מטפלים בתופעת פרכוסי חום?

ילד שעבר פרכוס חום ראשון, חייב להגיע לבירור רפואי בהקדם. יש לברר מהי סיבת החום.

בחלק מהמקרים, ובמיוחד בתינוקות מתחת לגיל שנה, יש לשלול דלקת קרום המוח .
(הבדיקה לכך נקראת ניקור מתני). החום יכול להיות מכל סיבה שהיא, מחלה זיהומית או חיסון.

בד"כ הפרכוס חולף מעצמו, אך אם הפרכוס ממושך, יש לתת תרופה נגד פרכוסים.

כשהפרכוס חולף, יש לדאוג להורדת החום.

בד"כ אין צורך לאשפז ילד שעבר פרכוס חום, יש לאשפז רק אם הגורם לפרכוס הינו זיהום חמור.

פרכוסי חום חוזרים

ילד שעבר פרכוס חום הינו בסיכון לפרכוס נוסף, בכ- 30% הפרכוס יחזור.

בד"כ הפרכוס יחזור תוך שנה או שנתיים מהפרכוס הראשון.

אין קשר בין גובה החום בפרכוס הראשון ובפרכוסים החוזרים, ולא בכל מחלת חום יהיה בהכרח פרכוס.
הסיכון לפרכוסים חוזרים עולה במקרים הבאים:

• אם גיל הילד צעיר מ- 15 חודשים בפרכוס הראשון
• אם יש סיפור משפחתי של פרכוסים
• אם הזמן בין הופעת החום והופעת הפרכוס קצר
• אם הפרכוס מופיע כשהחום נמוך יחסית.

כיצד תטפלו בבית עם הופעת פרכוסי חום?

למרות שמאד מבהיל לצפות בילד שלך מפרכס, יש להשתדל שלא לאבד את העשתונות.

יש להשכיב את הילד על הצד, במקום שבו יהיה מוגן ממכות, ולא לנסות לעצור את התנועות שלו. אין להכניס שום דבר לפה של הילד. אין צורך לנשוף עליו או להנשים אותו.

רצוי לשים לב לשעון ולמשך הפרכוס. פרכוס הארוך מ-5 דקות כדאי לעצור באמצעות תרופה.

בעבור ילדים הסובלים מפרכוסי חום חוזרים ניתן להחזיק בבית תרופה נגד פרכוסים , (וליום) , המגיעה כמנה מוכנה מראש למתן דרך פי הטבעת ( כמו נר) . מנה כזו בד"כ מספיקה על מנת לעצור פרכוס.

טיפול מונע

בד"כ לא מומלץ לנקוט בטיפולים למניעת פרכוסים חוזרים מכיוון שלרוב התרופות המתאימות לכך עלולות להיות תופעות לוואי, שחומרתן אינו מצדיק את השימוש בהן.

לגבי מניעת חום, גם זה לא מעשי, כי לא ניתן לצפות מתי יהיה חום, ובאיזה מהמקרים שבהם יש חום – יהיה פרכוס.

פרכוסי חום והתפתחות אפילפסיה

אפילפסיה שכיחה יותר אצל ילדים שעברו פרכוסי חום. לא מפני שפרכוסי חום גורמים לאפילפסיה, אלא כי החום גורם להתבטאות הנטייה האפילפטית בילד מסוים.

הסיכון להתפתחות אפילפסיה גבוה יותר בילדים שעברו פרכוסי חום מורכבים, ילדים שהתפתחותם אינה תקינה, וכשיש במשפחה אפילפסיה.

זכרו: פרכוסי חום אינם פוגעים בהתפתחות המוח!